הקמתה של הפועל חיפה

בשנות ה-20 של המאה ה-20 הגיעו לחיפה פועלים שעלו לארץ ישראל בעיקר מרוסיה, אוסטריה, הונגריה, פולין ורומניה עם אידיאולוגיה אחת - להיות פועל בארץ ישראל. כאשר לא היתה עבודה רבה החלו חלק מן הפועלים, שרובם היו קשורים לאגודות ספורט בארצות הולדתם, לשחק כדורגל בהשפעת הבריטים, שהפיצו את המשחק ושיחקו בו ברחבי הארץ. באותה תקופה היתה קיימת הסתדרות מכבי, שהייתה הסתדרות הספורט הכללית הגדולה והיחידה בארץ ישראל ובמסגרתה פעלו מספר קטן של קבוצות עבריות כמו מכבי ת״א ומכבי פ״ת. בינואר 1924 ביקרה בתל אביב קבוצת הכח וינה ומאות חובבי כדורגל יצאו מחיפה ברכבת לתל אביב כדי לצפות במשחקה של קבוצת הפאר היהודית. היתה זו נקודת מפנה בעלת השפעה רבה בהיסטוריה של הפועל חיפה.

יום אחד, כשהחלה סלילת רחוב החלוץ, שלף בחור בשם צימרמן מקבוצת העבודה ״שומרון״ כדור והחל לבעוט בו. בערב הוחלט על ידי ראשי הפועלים להקים קבוצת כדורגל מאוחדת מפועלי ״אחווה״, ״החוצב״ ו״שומרון״. קבוצות בנייה, סלילת כבישים וריצוף נוספות הצטרפו ליוזמה להקמת קבוצת כדורגל בחיפה. המנהלים החלו לבחור את השחקנים ובמרץ 1924 החלה ההתארגנות הממשית וקבוצת הכדורגל של הפועלים בחיפה יצאה לדרך והחלה להתאמן.

המשחק הראשון של הקבוצה, שלא ניתן לה עדיין שם, התקיים במגרש הכדורגל של מכבי חיפה במושבה הגרמנית, סמוך לרחוב יפו. קבוצת ״השומר הצעיר״ מנהלל הגיעה ברגל היישר למגרש ולעיניי מאות צופים ניצחה את הקבוצה המקומית בתוצאה 0:1. גם במשחק הגומלין, שהתקיים בנהלל, ניצחה קבוצת השומר הצעיר, הפעם בתוצאה 0:3. כעבור מספר ימים התנוססה בחדר האוכל של מטבח הפועלים בסמטת רחוב אלנבי מודעה של פועלי חיפה המבקשת להירשם לסניף ״הפועל״. 36 חברים הגיעו לאסיפת היסוד שהתקיימה ב-24 באפריל 1924 בצריף קטן במחנה ״אחווה״ שהיה ממוקם בשכונת ״שדליה״, במקום בו נמצאים היום הרחובות סירקין ושפירא.

קבוצת הכדורגל בחסות מועצת פועלי חיפה, הפועל חיפה, הפכה למציאות. ניסיון להתחבר למרכז מכבי בחיפה כשל מפני שחברי סניף מכבי לא היו מעוניינים בקבוצת כדורגל נוספת מעבר לקבוצתם - מכבי חיפה. בחג הפועלים העולמי, ה-1 במאי 1924, התקיים המשחק הראשון בהיסטוריה של הפועל חיפה נגד קבוצת ״פועלי הרכבת חיפה״. אלפי צופים הגיעו לאירוע החגיגי, כשהפועל חיפה הזמינה את קרול ואת בלום ממכבי חיפה כשחקני חיזוק. במשחק זה ניצחה הפועל חיפה בתוצאה 1:3, והמשחק הפך לשיחה המרכזית בחוגי הספורט ברחבי ארץ ישראל דאז.

Image Unavailable

הפועל חיפה בשנת 1925

שנות ה-20

באוקטובר 1925, בעזרת כספי ההסתדרות ומועצת פועלי חיפה, נרכש עבור הקבוצה מגרש כדורגל בשכונה הגרמנית. אלפי צופים נלהבים הגיעו כדי לצפות במשחקים, בעיקר באותם משחקים בהם התמודדה הפועל חיפה נגד מכבי תל אביב וקבוצות כדורגל בריטיות. בדרבי החיפאי הראשון הפועל ניצחה 0:3. באותה שנה הגיעה לארץ פעם נוספת הכח וינה. בעקבות אותו הביקור הפועל חיפה זכתה לחיזוק רציני בדמותו של יעקב ״ינה״ שטרן, החלוץ המרכזי המצטיין. שטרן, שכבר אז הפגין נתונים של כוכב על, הפך במהרה למנהיג של הקבוצה הצעירה.

במאי 1926 הוקמה התאגדות הפועל הארצית שכללה את הסניפים שהוקמו קודם לכן בחיפה, תל אביב, זכרון יעקב, פתח תקווה והרצליה. זמן קצר לאחר מכן הושג הסכם עם מרכז מכבי שאפשר משחקים בין שתי האגודות. ביוני 1926 החלה היריבות הגדולה בין הפועל למכבי חיפה, לאחר ששחקני מכבי חיפה עזבו את המגרש בהפסקת המשחק במחאה על השיפוט. בהמשך מספר שחקני מכבי חיפה ערקו ועברו לשורות הפועל: קליין, אפשטיין, פרידמן וריקלין. גל העלייה של אותה שנה הביא עמו שחקני כדורגל נוספים ומפורסמים כמו יונה, אברהם שוורץ, אמרה יעקבי ומוקולו פאל מהונגריה. הפועל חיפה הפכה לאחת הקבוצות הטובות בארץ ישראל של אותם ימים, ועד 1927 כשאמרו קבוצת הפועל בכדורגל התכוונו להפועל חיפה. היא היתה קבוצת הפועל הראשונה שהשתתפה במשחקי הגביע הארץ-ישראלי שאורגנו בראשית שנות העשרים על ידי הבריטים והעפילה לשלב הגבוה ביותר שהשיגה קבוצה עברית עד אז. במשחק חצי הגמר במרץ 1927 היא נוצחה 3:2 על ידי המפקדה הצבאית העליונה שישבה ברבת עמון.

ב-1928 הוקמה ההתאחדות לכדורגל בארץ ישראל, ותאריך זה צוין כראשית הפעילות הרשמית של ענף הכדורגל בארץ. בשנה זו נערכו לראשונה משחקי הגביע הארץ-ישראלי של ההתאחדות. הפועל חיפה שהיתה אחת מ-12 הקבוצות הראשונות שהשתתפו במשחקי הגביע, נוצחה באותה השנה בחצי הגמר על ידי מכבי ״חשמונאי״ ירושלים 1:0. בשנה לאחר מכן היא נוצחה שוב בחצי הגמר בהתמודדות עם אותה הקבוצה בתוצאה 2:0. הפועל חיפה היתה הקבוצה הראשונה של מרכז הפועל, אשר יצאה אל מחוץ לגבולות ארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. במרץ 1928 גברה הפועל חיפה על קבוצת אוניברסיטת ביירות בלבנון בתוצאה 1:4.

שנות ה-30

במרץ 1931 הפועל חיפה שוב נסעה לביירות והפעם הפסידה לנבחרת האוניברסיטה האמריקאית 3:1. במאי אותה השנה הפועל חיפה שיחקה מול קבוצת פועלים מאוסטריה בשם ״ואפה״ וגברה עליה 2:4 במשחק שנערך לעיני אלפי צופים. בחג השבועות הקבוצה חגגה עם נצחון מרשים נוסף כשהביסה 1:7 את מכבי אבשלום פ״ת בביתה. בנובמבר באותה השנה יצאה לדרך ליגת הכדורגל הראשונה בארץ ישראל. הפועל חיפה פגשה במחזור הראשון את יריבתה העירונית והביסה אותה 2:5. הקבוצה סיימה את העונה הראשונה במקום השלישי בליגה. ב-1932 הפועל חיפה הגיעה לגמר הגביע הארצישראלי, אחרי שניצחה בחצי הגמר את הפועל תל אביב 0:2. היריבה בגמר הייתה נבחרת המשטרה הבריטית. המשחק התקיים ב-7 במאי במגרש מכבי פתח תקוה, ושפט בו האנגלי בייטון. במחצית הראשונה הבקיע גייסט מהפועל שער ראשון. במחצית השנייה, ברגע של התקפה אנגלית מסוכנת, השוער ולטר יצא לקראת הכדור, אך במקום לתפוס אותו בידיו ולהחזיקו, הדפו בפחד החוצה. השופט חשב כנראה שהכדור נהדף ע״י אחד מכדורגלני השדה שהיו בקרבת השער, ופסק בעיטת 11 מטר לטובת הקבוצה האנגלית. שחקני הפועל החליטו להתנגד לביצוע הבעיטה, שטרן הניח את רגלו על הכדור, ולאחר כ-3 דקות השופט שרק לסיום. ההתאחדות פסקה על ניצחון טכני לבריטים, ושטרן הורחק מכלל פעילות למשך שנה אחת. גם את עונת 1933/34 הפועל חיפה סיימה במקום השלישי. גדליהו ״גזה״ פוקס היה השחקן הראשון של הקבוצה ששיחק בנבחרת ארץ-ישראל ב-1934 והיה הראשון שענד את סרט הקפטן. לאחר מספר שנים הצטרפו לנבחרת שחקנים נוספים מהפועל חיפה: יוליוס קליין, אבנר פרוטופופוב, יהושע ״שוקה״ ברשדסקי וינה שטרן.

Image Unavailable

הפועל חיפה בשנות ה-30

שנות ה-40

בראשית שנות ה-40 לא הייתה הפעילות סדירה עקב פרוץ מלחמת העולם, והפועל חיפה שיחקה בליגה החיפאית שהוקמה בתקופה ההיא. ב-1942 הופסקה הליגה, ובמקומה נתקיימו משחקי גביע ארציים ומקומיים. באותה תקופה הצטרפו להפועל חיפה מנחם שבל ויצחק בן זאב וביחד עם שוקה ברשדסקי הובילו את התקפת הקבוצה. ביוני 1943 הגיעה הפועל לגמר גביע חיפה, וניצחה קבוצה צבאית בשם ״הובס״ 1:3 ו-0:4. ב-1944 הפועל חיפה שיחקה במחוז הצפון. במחזור החמישי הקבוצה ניצחה את מכבי פ"ת 1:5, עם 4 שערים של ברשדסקי. ב-1945 הפועל זכתה שוב בגביע חיפה לאחר שניצחה בגמר את קבוצת ״אול וייט״ האנגלית 1:3. בשנים שלאחר מלחמת העולם התקיימה רק פעילות בלתי סדירה. בפברואר 1947 נערך משחק בין הפועל חיפה לקבוצת מ.ט.ק. בודפשט ההונגרית שניצחה 3:1. בהמשך השנה יצאה נבחרת הפועל א"י למסע משחקים ממושך בארצות הברית. במשלחת השתתפו שני שחקנים מהפועל חיפה, שבל ובן זאב. בחודש נובמבר 1947 נערך משחק דרבי במגרש מכבי בו הפועל ניצחה 1:5 משערים של הקדיש, ליטמן (2), זייד וגרבש. מלחמת העצמאות קטעה את פעילות הכדורגל עד לאחר קום המדינה. באותה מלחמה איבד את מאור עיניו שוער הפועל חיפה, אריק בן ישראל.

Image Unavailable

הפועל חיפה בשנת 1947