| שם מלא: | ארנון רוקמן |
| מקום ותאריך לידה: | ישראל, 10/6/1938 |
| תפקיד: | שוער |
| נוער: | חפצי-בה |
| בכורה בבוגרים: | הפועל בלפוריה, 1957 |
| שנים בקבוצה: | 1965-1959 |
| עונות: | 6 |
| שערים: | |
| הישגים: | גביע המדינה (63), גמר גביע (64) |
| קבוצות נוספות: | קרית חיים, הפועל חדרה |
| הופעות בנבחרת: | 3 |
ארנון רוקמן החל את דרכו בקבוצת הנערים של הפועל רעננה. לאחר מכן בחר ללכת להגשמה עם תנועת הנוער שבה היה חבר והתקבל לקיבוץ חפצי-בה בעמק חרוד, שם גם שיחק בנוער. בהמשך הוא שיחק בהפועל בלפוריה שעלתה לליגה א' ושינתה את שמה להפועל עפולה. ב-1959 המאמן צ'ייקובסקי התרשם מרוקמן שהצטיין בשערה של עפולה במשחק מוקדם שנערך בפתח-תקוה לפני משחקה של הפועל חיפה. לאחר המשחק, צ'ייקובסקי בקש ממנהלי קבוצתו לצרף את רוקמן והוא הגיע בתחילה כשוער מחליף למישל פורטל. לפני תחילת עונת 1960/61 פורטל עזב את הקבוצה במפתיע ונסע לצרפת וכך קיבל רוקמן את אפודת השוער הראשון. רוקמן הצטיין בשער והקבוצה סיימה את העונה במקום השלישי. ב-1962 הוא זומן לראשונה לסגל הנבחרת בשורותיה רשם 3 הופעות במשחקי ידידות. ב-1963 רוקמן זכה עם הפועל חיפה בגביע המדינה, לאחר שהצטיין במשחק הגמר מול מכבי חיפה ושמר על שער נקי. ב-1964 הוא שוב הגיע עם הפועל חיפה לגמר הגביע ושיחק היטב במשחק הראשון מול מכבי ת"א שהסתיים ב-1:1. אבל לאחר מכן, הפועל חיפה ספגה תבוסה 5:0 בליגה מהפועל רמת-גן. לאחר המשחק, רוקמן הואשם בהפסד בטענה שעבד שתי משמרות רצופות כמנופאי בנמל בערב שבת. ההנהלה החליטה להעביר אותו לקבוצת המילואים כדי שיחזור לכושר אבל הוא דרש להמשיך לקבל שכר של שחקן בקבוצה הראשונה. בעקבות כך הסכסוך החריף והוא הושעה, אבל הקבוצה סירבה לשחרר אותו. לבסוף לאחר מאבק משפטי ארוך, הוא עבר ב-1966 לקרית חיים ובמקומו הגיע להפועל חיפה השוער יוסף דהאן. לאחר שנתיים בקרית חיים, ארנון רוקמן שיחק גם עונה אחת בהפועל חדרה לפני שפרש בגלל פציעות בברכיו. לאחר פרישתו הוא אימן את מכבי דלית-אל-כרמל.
ארנון רוקמן מול נחום סטלמך
בסוף שנות ה-70 עלה לבוגרים בנו של ארנון רוקמן, רונן שהפך להיות אחד החלוצים הבולטים של הפועל חיפה בשנות ה-80.
