שם מלא: | ראובן עטר |
מקום ותאריך לידה: | חיפה, 3/1/1969 |
תפקיד: | קשר התקפי |
נוער: | מכבי חיפה |
בכורה בבוגרים: | מכבי חיפה, 1986 |
שנים בקבוצה: | 1997-1994, 1999 |
עונות: | 5 |
שערים: | 33 |
הישגים: | גמר גביע (95), 21 שערים בעונה (96) |
קבוצות נוספות: | בית"ר ירושלים, הפועל פ"ת, מכבי נתניה |
הופעות בנבחרת: | 33 |
ראובן (רובן) עטר גדל בטירת הכרמל והחל את דרכו במחלקת הנוער של מכבי חיפה. בגיל 17 עלה לבוגרים וזכה באליפות הראשונה שלו. לאחר מכן טל בנין הצטרף למכבי חיפה וביחד עם עטר ואייל ברקוביץ' הם זכו בדאבל ב-1991. בהמשך ביסס עטר את מעמדו ככוכב הגדול של מכבי חיפה ונבחרת ישראל. הוא היה שחקן בעל שליטה מצוינת בכדור, טכניקה אישית וירטואוזית ובעיטות רבות עוצמה. ב-1994, עטר הדהים את מנהלי מכבי חיפה ואוהדיה כשביקש לעבור לשורות היריבה העירונית. רובי שפירא שילם עבורו סכום חסר תקדים של 550,000 דולר ועטר חזר לשתף פעולה עם בנין. אבל כעבור זמן קצר, מאמן הפועל חיפה, דרור קשטן הסתכסך עם שני הכוכבים הגדולים שלו והיה משוכנע שהם תוקעים סכין בגבו ("הסבוטאז"). בינתיים קשטן אושפז בבית חולים, אבל כשחזר נשאר במלחמה גלויה עם כוכביו והשעה את עטר מפעילות. לאחר שהקבוצה הדרדרה לתחתית, שפירא פיטר את קשטן כשהוא נותן גיבוי מלא לבנין ועטר. במקומו של קשטן הגיע ויקו חדד והצליח בקושי להשאיר את הקבוצה בליגה. במשחק חצי גמר הגביע הפועל חיפה פגשה את מכבי נתניה. במהלך המשחק הורה חדד על חילוף ורצה להוציא את עטר. לתדהמתו של חדד, עטר סירב להתחלף, נשאר על המגרש ואף בישל להישאם זועבי את שער הניצחון 2:3. למרות חוסר המשמעת הוא זכה בסיום המשחק לנשיקה וחיבוק מרובי שפירא. הפועל חיפה הגיעה לגמר הגביע, שם הפסידה 2:0 בדרבי למכבי חיפה. בעונת 1995/96 הגיע להפועל חיפה המאמן אברהם גרנט ובהדרכתו עטר הצטיין בעונה טובה יחסית של הקבוצה. אחד השערים החשובים של עטר היה בניצחון הראשון בדרבי לאחר 19 שנים בתוצאה 1:2. עטר כבש 21 שערים באותה עונה וסיים כסגן מלך השערים של הליגה אחרי חיים רביבו ממכבי חיפה. עד היום זהו מספר השערים הגבוה ביותר ששחקן הפועל חיפה כבש בעונה אחת ושיא אישי של עטר. בעונת 1996/97 הגיע להפועל חיפה המאמן הקרואטי איוון קטליניץ' שלא אהב את חוסר המשמעת של עטר, הוציא אותו מההרכב לאחר 6 מחזורים ובאמצע העונה הוא הושאל ביחד עם עמיר תורג'מן למכבי חיפה. בעונה שלאחר מכן עטר חזר להפועל חיפה אבל לא השתלב בשיטת המשחק של אלי גוטמן ובאמצע העונה הושאל לבית"ר ירושלים. זמן קצר לאחר שהצטרף לבית"ר עטר נפצע ונאלץ לעבור ניתוח בברך שהשבית אותו עד סיום העונה. בעונה שלאחר מכן הוא שיחק בהפועל פ"ת בזמן שהפועל חיפה זכתה באליפות. לאחר מכן עטר חזר פעם נוספת להפועל חיפה ושותף בכמה משחקים בגביע אירופה. אבל במהלך אותה עונה הוא שוב שוחרר וחזר לבית"ר ירושלים ובהמשך למכבי חיפה. במכבי חיפה עם המאמן אברהם גרנט הוא זכה בשתי אליפויות נוספות. לאחר שגרנט עזב את מכבי חיפה, עטר עבר למכבי נתניה, שם שיחק עד שפרש בשל פציעה נוספת.
לאחר פרישתו, ראובן עטר החל בקריירה של אימון. הוא הצליח בעיקר במכבי נתניה אותה אימן מספר פעמים. בנוסף אימן במכבי הרצליה ובית"ר ירושלים, איתה זכה בגביע המדינה. ב-2012 עטר התמנה למאמן מכבי חיפה אבל פוטר לאחר תשעה מחזורים. לקראת סיום אותה עונה הוא החליף את טל בנין שפוטר מאימון מכבי נתניה, אבל לא הצליח למנוע את ירידתה. בעונת 2014/15 עטר מונה למאמן הפועל חיפה, כעשרים שנה לאחר שהצטרף לקבוצה כשחקן. אבל לאחר 22 מחזורים, כשהקבוצה נקלעה לסכנת ירידה, יואב כץ פיטר אותו ומינה את בנין במקומו. לאחר מכן עטר התמנה בפעם החמישית למאמן מכבי נתניה כשהחליף את שלומי דורה שפוטר, אבל פוטר בעצמו לאחר 8 מחזורים בלבד. בהמשך הוא אימן בהפועל עפולה, מ.ס. אשדוד ובני לוד ללא הצלחה רבה.