הפועל חיפה

מיכאל (מישל) בן-דוד נולד במרוקו והתבלט כשחקן כדורגל צעיר ומבטיח. לפני עלייתו לארץ הוא שיחק בקבוצת הצמרת סטאד מרוקן מראבאט והיה היהודי היחיד שזומן באותן שנים לנבחרת הנוער המרוקאית. במחנה המעבר של הסוכנות הוא קיבל הצעה להצטרף לאולימפיק מרסיי אבל בחר לעלות לישראל ב-1955. כשמישל הגיע להפועל חיפה בגיל 19 הוא הורכב בקישור ובהופעת הבכורה שלו במשחק ליגה מול מכבי יפו כבש את שער הניצחון. בעונה שלאחר מכן הוא הושאל לקבוצת הבת הפועל קרית-חיים, שום הוסב לתפקיד מגן שמאלי. בן-דוד הצטיין בתפקיד זה ונכלל בנבחרת העונה של ליגה א'. בעקבות הצטיינותו הוא חזר להפועל חיפה ב-1957. ב-1958 הוא היה שותף לזכיה בגביע העשור והצטיין בגמר הגביע מול מכבי ת"א. בן-דוד היה אחד השחקנים הבולטים בקבוצה של צ'ייקובסקי שסיימה את עונת 1958/59 במקום השני. ב-1959 הוא זומן לנבחרת ביחד עם מישל פורטל ושניהם נסעו למשחקי הבית המערבי של גביע אסיה שנערכו בהודו. בן-דוד ופורטל היו מראשוני השחקנים של הפועל חיפה ששיחקו בנבחרת לאחר ביטול שיטת "הפיפטי-פיפטי" שהיתה נהוגה בראשית שנות ה-50. בן-דוד המשיך להצטיין גם בליגה והיה שותף לעונות מוצלחות בתחילת שנות ה-60 בהן הפועל חיפה היתה קבוצת צמרת וסיימה פעמיים במקום השלישי. ב-1963 הוא היה שותף לזכיה הראשונה של הפועל חיפה בגביע המדינה, לאחר נצחון בגמר על מכבי חיפה. המהלך שהוביל לשער הניצחון החל בעבירה שביצע מגן מכבי על בן-דוד. ב-1964 הוא שוחרר מהקבוצה ועבר להפועל עפולה.