שם מלא: | יחיאל המאירי |
מקום ותאריך לידה: | ישראל, 20/8/1946 |
תפקיד: | שוער |
נוער: | הפועל כפר בלום |
בכורה בבוגרים: | כפר בלום, 1962 |
שנים בקבוצה: | 1974-1968 |
עונות: | 5 |
שערים: | |
הישגים: | גביע (1974) |
קבוצות נוספות: | הפועל עכו, מכבי טמרה |
הופעות בנבחרת: | 1 |
יחיאל המאירי גדל בקיבוץ כפר בלום שבגליל העליון. הוא שיחק בקבוצה המקומית, בבוגרים מגיל 15.5 וב-1963 עלה איתה מליגה ב' לליגה א'. ב-1966 היה שותף לזכייתה של נבחרת הנוער בגביע אסיה ביחד עם איציק אנגלנדר וויקטור יאנג. לקראת שחרורו מצה"ל המאירי רצה להתקדם ולשחק בליגה הלאומית. בעקבות חתונה עם בחורה חיפאית הוא החליט להצטרף למכבי חיפה שאתה כבר ניהל מגעים בעבר. לחץ ממרכז הפועל מנע מקבוצתו, הפועל כפר בלום לשחרר אותו למכבי, אבל המאירי לא ויתר ורצה להכנס להסגר. בסופו של דבר הוא ביטל את ההסגר והצטרף להפועל חיפה כשבוע לפני פתיחת עונת 1968/69. המאירי בן ה-22 היה מחליפו של אליהו בניש בנבחרת הנוער, וכך גם היה אמור להיות בהפועל חיפה. אבל במשחק הליגה הראשון בניש לא הרגיש טוב והמאירי הצטיין במפגש מול סטלמך וקבוצתו הפועל פ"ת. המאירי המשיך להצטיין ושמר על שער נקי במשך יותר מ-600 דקות עד המחזור השביעי. הפועל חיפה סיימה 16 משחקים ללא הפסד וספגה באותה עונה 16 שערים בלבד, המספר הנמוך ביותר בתולדותיה. בעקבות הצטיינותו בליגה, המאירי נבחר ל-11 של העונה וזומן לסגל הנבחרת. הוא התבלט בזינוקים מרהיבים, מיקום מצויין ושליטה בכדורי גובה. בעונה שלאחר מכן הקבוצה ספגה 18 שערים אבל הבקיעה רק 19, כשמשחקים רבים מסתיימים ב-0:0. לאחר סיום העונה, המאירי נסע עם נבחרת ישראל למונדיאל 1970 במקסיקו, כשוער מחליף ליצחק ויסוקר. באותה נבחרת שרשמה הופעה היסטורית במונדיאל היה להפועל חיפה נציג נוסף: יוחנן וולך. לאחר שהמאירי חזר מהמונדיאל הוא הדהים את אנשי הקבוצה כשביקש להשתחרר כדי לחזור לקיבוצו, כפר בלום. הוא החליט לפרוש מהליגה הלאומית ולשחק בהפועל כפר-בלום או קרית שמונה. הנהלת הקבוצה הצליחה לשכנע אותו להשאר למשחקי הגביע שנערכו לפני פתיחת העונה והחתימה במקומו את יואל שהם. המאירי בסופו של דבר לא שוחרר אבל פרש לשנת מנוחה בכפר בלום. בעונת 1971/72 הוא חזר לקבוצה שהודרכה על-ידי קלימצ'בסקי. בפתיחת העונה הבאה, המאירי היה "ברוגז" עם ההנהלה ובמקומו שיחק בניש. אבל לאחר עזיבתו של קלימצ'בסקי ושביתת השחקנים שפרצה בעקבות כך הוא חזר לשער. בעונת 1973/74 הפועל חיפה הרבתה לספוג שערים. לקראת סיום העונה המאירי שבר את עצם הבריח במשחק הדרבי וסיים את העונה. בשל כך הוא נאלץ לצפות מהצד בחבריו זוכים בגביע המדינה עם השוער בניש שהצטיין בגמר. לאחר מכן הוא פרש והחל לעבוד כנהג אוטובוס באגד. בגיל 30, לאחר כשנתיים וחצי של העדרות הוא החליט לחזור לשחק והצטרף להפועל עכו ב-1977, שם שיחק עד שנות ה-80. בגיל 36 הוא היה השחקן המבוגר ביותר בשתי הליגות הבכירות. הפועל חיפה שבינתיים ירדה לליגה הארצית, פגשה את המאירי בשער עכו ב-1982. לאחר שער מוקדם של עזמי נסאר, המאירי אבד את עשתונותיו, סתר לאבי ליפשיץ והורחק. הוא הספיק לשחק גם במכבי טמרה לפני פרישתו ב-1990 בגיל 44(!). לאחר הפרישה הוא שימש למשך תקופה קצרה בשנות ה-90 כמאמן השוערים של הפועל חיפה.