| שם מלא: | יצחק אינצ'י |
| מקום ותאריך לידה: | בגדד (עיראק), 2/11/1949 |
| תפקיד: | קשר \ חלוץ |
| נוער: | הפועל חיפה |
| בכורה בבוגרים: | הפועל חיפה, 1967 |
| שנים בקבוצה: | 1979-1967 |
| עונות: | 13 |
| שערים: | 18 |
| הישגים: | גביע המדינה (74), סגנות (75) |
| קבוצות נוספות: | הפועל עכו |
| הופעות בנבחרת: |
יצחק אינצ'י (עינצ'י) נולד בבגדד שבעיראק ובגיל שנה עלה עם משפחתו לישראל. הוא החל את דרכו כשחקן כדורגל בנוער של הפועל חיפה, שם היה מלך השערים. ב-1967 העלה אותו המאמן דוד פרקש לבוגרים וכבר במשחק הבכורה שלו הוא כבש שער. ב-1968 הוא זומן לסגל נבחרת הנוער שהתכוננה לאליפות אסיה בבאנגקוק. אינצ'י הוצב כקיצוני ימני ובעונת 1969/70 היה החלוץ צנום הגוף והזריז התגלית של הקבוצה. כשהגיע לקבוצה המאמן אובה קלימצ'בסקי ב-1971 הוא העביר את אינצ'י לשחק בקישור. אינצ'י הצטיין בתפקידו החדש ובהמשך היה אחד השחקנים הבולטים של הקבוצה בשנות ה-70 לצידם של הכוכבים הגדולים איציק אנגלנדר ואלי לוונטל. הוא התבלט ביכולתו המקצועית ואופיו הנוח ונודע בחוש ההומור שלו. ב-1973 הוא זומן לנבחרת העתודה. ב-1974 אינצ'י נכנס כמחליף למשחק גמר הגביע המדינה מול הפועל פתח-תקוה. בהארכה הוא חלף על פני שני שחקנים ובישל ליוסי ליפשיץ את שער הניצחון שהביא להפועל חיפה את הגביע השלישי בתולדותיה. בעונה שלאחר מכן אינצ'י היה שותף לעונה מצויינת של הקבוצה אותה סיימה במקום השני. במחזור האחרון של עונת 1975/76 הוא נפצע בדרבי ונותח בברכו. בעונה שלאחר מכן אינצ'י התקשה להתאושש מהפציעה הקשה וישב רוב הזמן על הספסל. גם בעונת 1977/78 הוא מעט לשחק וחזר להרכב לקראת סוף העונה. ב-1979 הקבוצה עברה תהליך של הצערה ואינצ'י שהיה השחקן הותיק בקבוצה הרגיש שהגיע זמנו לפרוש לאחר 13 עונות בקבוצה הבוגרת. באמצע אותה עונה הוא עבר להפועל עכו ולאחר מכן פרש סופית. לאחר פרישתו אינצ'י אימן את הנוער של הפועל חיפה בעונת 1984/85.
יצחק אינצ'י
