מקום בליגה: 10, ליגה לאומית (1)
גביע: רבע גמר גביע המדינה
מאמן: מייק דה-יונג \ דב מאליס
שחקנים: שוערים: יחיאל המאירי, יוסף שמואל
הגנה: גדעון גולדברג, דב עצמון (ק), יהודה דוד, אלי דמתי, אהרון כהן, מיכאל שגיב
קישור: איציק אנגלנדר, מרדכי פיקר, יוחנן וולך, יצחק רזון, יצחק אינצ'י
התקפה: מתי שפירא, אבא גינדין, ויקטור יאנג, אבינועם אוחנה, רובי יאנג
כובשים:
  1. אנגלנדר 3
  2. שפירא 2
  3. גינדין 2
  4. רובי יאנג 2
  5. דמתי 2

לאחר עונה מוצלחת, המאמן ההולנדי מייק דה-יונג המשיך לעונה נוספת. עוד לפני תחילת העונה החלו עימותים בין השחקנים להנהלה סביב נסיעה לגרמניה. ההנהלה דרשה שהנסיעה תהיה על חשבון ימי חופשה והשחקנים איימו לא להתייצב לחידוש המשחקים. דרישותיו של דה-יונג לחיזוק לא נענו על-ידי ההנהלה והוא נאלץ להסתפק בחלוץ אבי אוחנה מצפת כתחליף לרובי יאנג. אהרון כהן חזר מהשאלה בקריית חיים ואליהו בניש עשה את הדרך ההפוכה. מהנוער עלה אלי לוונטל אבל לא קיבל דקות משחק. אחרי שני מחזורים, בהם צברה הקבוצה נקודה בודדת, איימו השחקנים לא להופיע למשחק במחזור השלישי נגד הפועל פ"ת. הם דרשו להעלות את מענקי הניצחון ל-100 לירות ואת דמי האימונים ל-10 לירות, כפי שהיה נהוג בקבוצות אחרות. השחקנים שהתכנסו בביתו של פיקר, טענו שהם נותרו "שמורת טבע" אחרונה של חובבנות במרכז הפועל. ברגע האחרון, מנהל הקבוצה יצחק בן-זאב שכנע את השחקנים להופיע והם צברו נקודה נוספת. ניצחון הבכורה הגיע במחזור החמישי, 0:2 על כפר-סבא ונצחון נוסף על באר שבע במחזור השישי העלה את הפועל חיפה למקום ה-7. אבל בהמשך הקבוצה התקשתה לשחזר את היכולת של העונה הקודמת והדרדרה לתחתית. לאחר עשרה מחזורים ניצבה הפועל חיפה במקום ה-12 במרחק נקודה אחת בלבד מהמקום האחרון. בשלב זה ביקש דה-יונג להשתחרר מתפקידו בשל חילוקי דעות עם הנהלת הקבוצה. ההנהלה נענתה לבקשתו והחתימה את דב מאליס שהחליף את דה-יונג לאחר המחזור ה-11. בינתיים נמשכה האוירה העכורה בקבוצה. אנגלנדר נעדר כחודש מאימונים בהתחלה בגלל בחינות ושירות מילואים ואחר-כך כמחאה על יחס ההנהלה לשחקנים. גם גולדברג הכריז על סכסוך עם ההנהלה בשל הבטחות שלא קוימו לטענתו ואריה טאובר נכנס להסגר.

מאליס לא הצליח להביא שינוי והקבוצה נשארה בתחתית כשהיא מתקשה מאוד לכבוש שערים. גם חזרתו של גודי גולדברג להתקפה לא הצליחה לשבור את הבצורת של חמישה משחקים ללא שער זכות. במחזור ה-15 הפועל חיפה חזרה לנצח לאחר שמונה משחקים ללא נצחון, כשגברה 0:1 על מכבי פ"ת. פיקר כבש את שער הנצחון אבל הקבוצה נשארה בתחתית, במקום ה-13. שבוע לאחר מכן, הפועל אירחה את מכבי בדרבי לעיני 18,000 צופים בקרית חיים. יחסי הכוחות נטו הפעם בבירור לטובת מכבי שהיתה בצמרת ואף הוליכה את הטבלה במשך רוב העונה לעומת הפועל שהשתרכה בתחתית. גודי גולדברג, שהיה המצטיין במשחק הבקיע את השער הראשון ויצחק רזון הכפיל את התוצאה במחצית השניה. מכבי הצליחה לצמק כעבור דקה ל-1:2 אבל לא ניצלה את ההרחקה של פיקר כדי להשוות. בזכות הניצחון היוקרתי קיבל כל שחקן מענק של 225 לירות, כאשר 75 לירות מתוכם הוענקו ע"י חוג האוהדים. אבל למרות שני הנצחונות הרצופים הקבוצה חזרה לסורה ושוב צברה חמישה משחקים ללא נצחון וללא שער זכות. במחזור ה-21 הפועל חיפה ניצבה במקום ה-13, כשהיא מעל הקו האדום בזכות הפרש שערים בלבד. במחזור ה-22 הקבוצה שכבשה עד אז 10 שערים בלבד "התפוצצה" פתאום על מכבי פ"ת והביסה אותה 0:5. אנגלנדר שהיה המצטיין במשחק (ציון 9) והיה מעורב בכל השערים, התכבד בשער האחרון. אבל הפועל חיפה נשארה בסכנת ירידה ורובי יאנג שהיה בחופשה מלימודיו הוזעק ארצה במיוחד מארה"ב. כבר במשחקו הראשון, רובי כבש מבישול של בן-דודו ויקטור בדרבי שהתקיים במחזור ה-24 והסתיים בתוצאה 1:1. אבל במחזור לאחר מכן הקבוצה הפסידה בקרב תחתית 1:0 למכבי יפו וירדה מתחת לקו האדום. בשבוע לאחר מכן הפועל חיפה הפתיעה את בית"ר ירושלים כשגברה עליה 0:2 בימק"א משערים של רובי יאנג ואנגלנדר, ועלתה מעל הקו האדום. שלוש תוצאות 0:0 רצופות השאירו את הפועל חיפה באיזור הסכנה ורק ניצחון 0:1 במחזור הסיום על בית"ר ת"א משער של גינדין הבטיח את ההשארות. בעונה זאת נקבע שיא שלילי של 19 שערי זכות בלבד ב-30 משחקים (חמישה מהם במשחק אחד), כאשר 11 משחקים הסתיימו בתיקו אפס.

מיד לאחר סיום העונה המריאו וולך והמאירי עם נבחרת ישראל למקסיקו, לקראת הופעה היסטורית בטורניר גמר הגביע העולמי. במשחקים עצמם וולך הופיע מול אורוגוואי ושבדיה בעוד שהמאירי נותר על הספסל כמחליפו של ויסוקר.