בחודש אפריל 1930 הוקמה לראשונה בהיסטוריה נבחרת ארץ-ישראל / פלשתינה, בה היו שישה שחקנים יהודים, ביניהם אמרה יעקבי מהפועל חיפה. באותה השנה ההתאחדות לכדורגל הצליחה לארגן לראשונה ליגה כלל ארצית. בליגה הראשונה שובצו 11 קבוצות, מתוכן 6 עבריות והשאר בריטיות. במשחק הליגה הראשון בתולדותיה שנערך ב-10 לאוקטובר הפועל חיפה התארחה אצל הפועל ת״א. המשחק הסתיים בתיקו 0:0. ב-1 לנובמבר הפועל חיפה השיגה את ניצחון הליגה הראשון בתולדותיה כשגברה על המעופפים רמלה 1:3.
ב-8 לנובמבר הופסק המשחק בין הפועל חיפה למשטרה הבריטית ״הר הצופים״ בשל תגרה שפרצה במגרש. בעקבות כך יצאה פקודה של הנציב העליון שאסר על השתתפות הקבוצות הבריטיות במשחקי הליגה. לאחר פרישתן של הקבוצות הבריטיות, החלו מאבקים פנימיים בין האגודות והמרכזים ולכן ההתאחדות לא הצליחה להמשיך את הליגה. ב-7 לינואר 1931 התפרסמה הודעה מטעם מרכז הפועל על כך שהפועל עזבה את ההתאחדות. בכך הסתיימה עונת 1930/31. בסוף פברואר, הפועל חיפה שוב יצאה למסע משחקים בבירות, שם הפסידה למכללה האמריקאית 1:3 וניצחה את מכללת רנסנס 4:8. המכללה האמריקאית בבירות הגיעה אחר כך לארץ וב-2/4 סיימה בתיקו 1:1 מול הפועל חיפה. במאי הגיעה לארץ קבוצת וואפה הוינאית של פועלי אוסטריה, מחזיקת גביע מרכז אירופה לקבוצות חובבניות. משחקה הראשון בארץ ישראל היה נגד הפועל חיפה ב-9 למאי. במשחק שבו נכחו אלפי צופים, הפועל ניצחה 2:4. לאחר מכן מרכז הפועל חזר אל ההתאחדות הכדורגל הא״י וחודשו המשחקים בין קבוצות הפועל למכבי.
לאחר שיושבו המחלוקות בין הפועל למכבי יצאה לדרך עונת 1931/32. בחודש נובמבר התחילו משחקי הליגה הארץ ישראלית עם 8 קבוצות עבריות והמשטרה הבריטית בארץ ישראל. בעונה זאת הצטרפה לליגה גם מכבי חיפה שהוקמה מחדש (התפרקה ב-1927 לאחר שרוב שחקניה לא חזרו מהמסע לארה״ב). להפועל חיפה הצטרף גדליהו ״גזה״ פוקס שעלה לארץ בעקבות אחיו שלמה ששיחק בקבוצה. בדרבי הראשון במסגרת הליגה שנערך על מגרש הפועל ב-21 לנובמבר, הפועל ניצחה 2:5.
באפריל 1932 הפועל חיפה ניצחה את הפועל ת״א 0:2 בחצי גמר הגביע הארץ ישראלי ועלתה לגמר. ב-7 למאי נערך במגרש מכבי פתח תקווה גמר הגביע בין הפועל חיפה לקבוצת המשטרה הבריטית. השיפוט של שלישית השופטים האנגלים היה מוטה לטובת המשטרה, כשהשופט הראשי בייטון מתייחס בגסות לשחקני חיפה. זה גרם להתמרמרות רבה מצד אלפי הצופים שנכחו במשחק. למרות השיפוט העויין, הפועל חיפה עלתה ראשונה ליתרון משערו של יוסף גייסט. בדקה ה-35, ברגע של התקפה אנגלית מסוכנת, השוער וולטר טויסטר יצא לקראת הכדור והדף אותו החוצה. אבל השופט טען שהכדור נהדף ע״י אחד משחקני השדה שהיו בקרבת השער, ופסק בעיטת 11 מטר לטובת הקבוצה האנגלית. בלחץ הקהל, שחקני הפועל החליטו להתנגד לביצוע הבעיטה. הקפטן ינה שטרן הניח את רגלו על הכדור, ולאחר כ-3 דקות השופט שרק לסיום בהוראת פרסי ספיד (אנגלי כמובן), רכז משחקי הליגה והגביע. ההתאחדות פסקה על ניצחון טכני לבריטים, שלילת המדליות מהפועל חיפה והרחקת שטרן מכלל פעילות למשך שנה אחת. ב-11 למאי נערכה פגישה בין נציגי הפועל לנציגי מכבי בהתאחדות על מנת לגבש עמדה משותפת מול האנגלים. אבל אנשי מכבי הודיעו שיתמכו בהחלטת ההתאחדות ולכן הערעור נדחה. בעקבות כך החריף הסכסוך בין אגודות הפועל ומכבי.
הפועל חיפה סיימה את עונת 1931/32 כשהיא מדורגת במקום השלישי. לקבוצה היו למעשה ארבעה משחקים חסרים אבל אלה לא הושלמו בגלל הסכסוך בין המרכזים. ב-27 לאוגוסט נערכה האסיפה השנתית של ההתאחדות לכדורגל. נציגי הפועל שוב דרשו את ביטול העונשים על הפועל חיפה ושטרן. לאחר ויכוחים שארכו שש שעות, קם נציג הפועל אבא חושי והצהיר שהם עוזבים את ההתאחדות בשל אי קבלת דרישותיהם. ב-30 לאוגוסט הפועל הקים איגוד ארצי לכדורגל וכדוריד והודיע על ביטול העונשים שהוטלו על הפועל חיפה. אנשי ההתאחדות הנותרים מטעם מכבי הוציאו הודעה לעיתונות שההתאחדות לכדורגל תמשיך לפעול, ללא הפועל.
בחודש מרץ 1933 חודשו המשחקים בין הפועל למכבי לאחר נתק ממושך. בהמשך, אגודת הפועל הצטרפה בחזרה להתאחדות לכדורגל הא״י והוחלט על קיום משחקי הגביע. הפועל חיפה הגיעה לחצי הגמר אבל שם הובסה 5:0 ע״י הפועל ת״א. באותה תקופה הצטרף לקבוצה אבנר פרוטופופוב שהפך להיות אחד השחקנים הבולטים בשורותיה.
בחודש מרץ 1934 הוקמה לראשונה נבחרת ארץ ישראל שהתקבלה לפיפ״א והתמודדה במוקדמות הגביע העולמי מול נבחרת מצרים. בשל הכנות הנבחרת נפסקו משחקי הליגה. נציג הפועל חיפה בנבחרת היה גדליהו (גזה) פוקס. בחג הפועלים בראשון למאי, נערך מפקד חגיגי של כל חברי אגודת הפועל חיפה שחגגה עשור להקמתה. 1,500 המתפקדים יצאו לאחר מכן לתהלוכה על גבי משאיות מהמושבה הגרמנית להדר. חודש מאי החלו משחקי הגביע הארץ ישראלי. הפועל חיפה שוב הגיעה לחצי הגמר, שם נוצחה 3:1 ע״י מכבי ת״א. בהמשך השנה הצטרף להפועל חיפה השוער יוליוס קליין לאחר שעלה לארץ מהונגריה. שחקן בולט נוסף שהצטרף לקבוצה היה יעקב בראייר. הפועל חיפה סיימה את עונת 1933/34 במקום השלישי.
הפועל חיפה היתה אחת מעשר הקבוצות ששיחקו בליגה הראשונה בעונת 1934/35. אבל הליגה לא התקיימה בצורה סדירה ובחודש מאי 1935 ההתאחדות הודיעה על סיום הליגה לאחר שהפועל חיפה הספיקה לשחק שלושה משחקים בלבד. בחודש יוני התפרסמה ידיעה על השתתפותה של הפועל חיפה בליגה לכדורגל של מחוז הצפון. למשחקי הגביע הא״י נרשמו רק שש קבוצות וגם מפעל זה לא התקיים בצורה סדירה. הפועל חיפה שהיתה נציגת הפועל היחידה בגביע, שיחקה משחק אחד בלבד בחצי הגמר נגד הכח ת״א ונוצחה 3:2. בדצמבר נפתחה עונת 1935/36 בהשתתפות שש קבוצות בלבד.
ב-18 לינואר 1936 הפועל חיפה אירחה את הכח ת״א. המחצית הראשונה הסתיימה ב-0:0. במחצית השניה הורחק רוזנבאום מהכח. 12 דקות לפני סיום המשחק פרצה מהומה שהביאה להתפרצות הקהל למגרש ופיצוץ המשחק. ועדה של הנהלת ההתאחדות שהתכנסה מאוחר יותר, הטילה אמנם את האשמה בפתיחת התגרה על שחקני הכח אבל החליטה בכל זאת לתת להם ניצחון טכני לסגור את מגרש הפועל לשבועיים. זאת היתה הפעם השניה בהיסטוריה של הכדורגל הא״י שעונש כזה הוטל על הקבוצה המארחת. בחודש מאי הוחלט על הפסקת הליגה בעקבות המצב הבטחוני הרעוע ששרר בארץ בגלל התפרצות מאורעות המרד הערבי. לאחר חידוש הליגה בדצמבר, הפועל חיפה סיימה את העונה במקום הרביעי.
בקיץ 1937 יצאה נבחרת הפועל ארץ ישראל למסע משחקים באירופה. בין שחקני הפועל חיפה בנבחרת היו גזה פוקס ויוליוס קליין, אבל קליין נאלץ לחזור לארץ באמצע המסע בשל מחלתה של אשתו. לאחר חזרתה של נבחרת הפועל לארץ, נערך משחק ב-16 לאוקטובר מול נבחרת מכבי, בו ניצחה הפועל 1:3. את הפועל חיפה ייצגו בנבחרת ארבעה שחקנים: אבנר פרוטופופוב, גזה פוקס, ינה שטרן ודוד בן-עמי.
בינואר 1938 התארחה בארץ קבוצת פירסט וינה האוסטרית וניצחה פעמיים את נבחרת ארץ ישראל כהכנה לקראת המפגש מול יוון מוקדמות הגביע העולמי. בנבחרת א״י היו להפועל חיפה ארבעה נציגים: השוער יוליוס קליין, המגן אבנר פרוטופופוב, הרץ המרכזי גדליהו (גזה) פוקס והחלוץ יהושע (שוקה) ברשדסקי שעבר מהפועל ת״א לחיפה. ב-22 לינואר נערך בתל-אביב המפגש הראשון מול נבחרת יוון שניצחה 1:3. המשחק השני נערך באתונה ב-20 לפברואר. מהמשחק הקודם נשאר בהרכב רק הקפטן גזה פוקס ואליו הצטרף ינה שטרן. ההפסד היה מינימלי אבל אכזרי משער שנכבש בדקה ה-89.
ב-2 לאפריל היה אמור להתקיים משחק ליגה מול מכבי פ״ת, אבל הפועל חיפה חששה לנסוע למשחק בגלל פיגוע שאירע כמה ימים קודם לכן, כאשר קבוצת פועלים הותקפה ביערות הכרמל. הוחלט שהמשחק יתקיים בתאריך אחר, אבל זה בסופו של דבר לא קרה ופתח תקווה זכתה בניצחון טכני. ב-23 לאפריל הפועל חיפה פגשה את הפועל ת״א במשחק חצי הגמר שהסתיים ב-3:3 לאחר הארכה. במשחק נשרקו ארבעה פנדלים, שניים לזכות כל קבוצה. כל אחת מהקבוצות הצליחה להבקיע רק אחת מתוך שתי הבעיטות. ב-1 למאי נערך משחק חצי הגמר החוזר אבל גם בו לא הושגה הכרעה והמשחק נגמר בתיקו 1:1 לאחר הארכה. ב-21 למאי נערך משחק חצי הגמר בפעם השלישית. בתום 90 דקות התוצאה היתה 1:1 אבל הפועל חיפה נותרה בשבעה שחקנים לאחר שבמחצית השניה יוליוס קליין ושוקה ברשדסקי נפצעו וגזה פוקס וזאב מנדלבוים הורחקו. הפועל ת״א ניצחה בסיום 5:2 ועלתה לגמר. גזה פוקס הורחק לחצי שנה על-ידי ההתאחדות.
הפועל חיפה סיימה את הסיבוב הראשון של עונת 1938/39 במקום הרביעי, אבל עקב הרעת המצב הבטחוני בארץ הליגה לא התחדשה לאחר פגרת הקיץ ובמקומה נערכו ליגות אזוריות. הפועל חיפה גם נאלצה לנטוש את המגרש שלה בקרית אליהו. בתחילת שנת 1939 המצב הביטחוני בארץ עדיין לא אפשר עריכת ליגה ארצית וההתאחדות החליטה לקיים ליגות מקומיות. הפועל חיפה המשיכה לשחק בליגה המחוזית בחיפה שהחלה בשנה שעברה, אבל הליגה לא התקיימה בצורה סדירה בשל המצב בעיר ותזוזות הצבא הבריטי. בחודש מרץ הוחלט על סיום הליגה בחיפה לאחר סיבוב אחד בלבד והתחלת משחקי גביע במקום. באותה תקופה הצטרף להפועל חיפה מנחם שבל שהפך במהרה להיות אחד הכובשים המצטיינים של הקבוצה. באוקטובר הוחלט על חידוש הליגה בחיפה.
לאחר סיום המרד הערבי, הוחלט לחדש את הליגה הארצית אבל בינואר 1940 הליגה החיפאית עדיין נמשכה כשהפועל חיפה מדורגת במקום השלישי. ב-27 לינואר יצאה לדרך עונת 1939/40 בהשתתפות 8 קבוצות עבריות בליגה הראשונה, כשהפועל חיפה היא הנציגה היחידה של הצפון. בתחילת פברואר הפועל חיפה פרשה מהליגה החיפאית לאחר ניצחון 1:3 על המשטרה הבריטית. ב-27 לאפריל נערך באצטדיון המכביה משחק ידידות בין נבחרת ארץ ישראל לנבחרת לבנון. נציג הפועל חיפה בנבחרת היה יעקב בראייר. ארץ ישראל ניצחה בפעם הראשונה בתולדותיה בתוצאה 1:5.
שחקנים בולטים: יעקב (ינה) שטרן, גדליהו (גזה) פוקס, אבנר פרוטופופוב, יוליוס קליין, יהושע (שוקה) ברשדסקי, יעקב בראייר.
הישגים: גמר הגביע הארץ ישראלי (1932), מקום שלישי (1932, 1934)
